קונסטלציה משפחתית

קונסטלציה משפחתית

מהי קונסטלציה משפחתית?

קונסטלציה משפחתית היא גישה שפותחה ע”י התרפיסט ברט הלניגר שנהג לטפל תוך שילוב הגישות הפסיכולוגיות והטיפוליות הקונבנציונליות:  פסיכואנאליזה, גשטלט וטיפול משפחתי. נסיונו הקליני הוביל אותו להתמקד ולהתפתח בתופעות הפסיכולוגיות והפסיכודינמיות הידועות: “העברה”, “העברה נגדית” ו”העברה מרחבית”, מהם נולדה שיטת הטיפול בקונסטלציה המשפחתית. 

מה ייחודיות שיטת הטיפול בקונסטלציה המשפחתית?

הייחודיות של הגישה היא בעיקר בהבנה שכל מה שקורה לנו בחיים הינו חלק מרצף אירועים ואיננו עומד בפני עצמו. אם עד כה ההתייחסות שלנו אל הלא מודע והשפעתו על החיים שלנו היתה אינדבידואלית, הרי מעכשיו אנו עוברים להתייחסות יותר קולקטיבית: כל אדם הוא חוליה בשרשרת אירועים משפחתית, חברתית ומערכתית.

העברה בין דורית היא תופעה מרתקת ונלמדת המוכיחה שוב ושוב כי קיימת השפעה ישירה של חוויות לא פתורות ו/או טראומות שנותרו ללא ריפוי שחוו הדורות הקודמים במשפחה, המועברים בתת המודע הלאה לדורות הבאים. 

הטיפול בקונסטלציה המשפחתית מאפשר להציף את אותם עניינים לא פתורים מהדורות הקודמים, ולרפא אותם, כך שההחלמה של פצעי העבר, תנקה מהחיים שלנו ושל ילדנו את ההשפעות המעיקות והכואבות. 

האם יש לכך אזכור ביהדות?

בהחלט כן !!

בגמרא מוזכר העניין של “עוון אבות על בנים ארבע דורות” כלומר: העוונות – טראומות לא פתורות – עוברות בגנטיקה של התת מודע ומשפיעות בפועל על חייהם של הילדים, הנכדים והנינים.

כמו כן מוזכר בגמרא: “בן מזכה אבות ארבע דורות אחורה” – כלומר: שבכל דור, אחד מבני המשפחה יהיה רגיש יותר, ויימשך לפתור את אותו עוון לא פתור. הריפוי שיתחולל בריפוי שלו, משחרר את השרשרת כולה. גם אלו שכביכול נפטרו. 

איך נעשה הטיפול?

קיימות שתי דרכים לבצע את הטיפול בקונסטלציה המשפחתית, ולימור אבירז מבצעת את שתי הדרכים, גם באונליין וגם בקליניקה:

דרך אחת היא ע”י עבודה הקבוצתית: בעבודה בקבוצה כל אחד מהמשתתפים נבחר לייצג את דמות בסיפור המשפחתי באופן פעיל והריפוי נעשה תוך השבת ההרמוניה שאבדה בין כל הדמויות של הסיפור. במהלך טיפול זה, המטופל/ת צופים פסיביים בלבד. המרחב של הריפוי שנוצר, מטפל גם בכל אחד מהנציגים באופן מותאם למצב כלשהו בחייהם. 

הדרך השניה נעשית בעבודה פרטנית. בייעוץ הפרטני אנו נעזרים באמצעי המחשה ובדמיון מונחה בכדי להשיג הבנה ותוצאות דומות.

עוד על העברה בין דורית

העברה בין דורית היא תופעה מוכרת בעולם הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה. התופעה של העברה בין דורית מתייחסת למעשה בכל אותם הנושאים הלא פיזיים (שאינם גופניים) אותם קיבלנו בירושה כמו: תכונות אופי מולדות, העתק של סיפור חיים , פציעות, מלחמות ותאונות המתרחשות במעבר בין דורי באותם הגילאים, הרגשה כללית בעולם פחדים ספציפיים ועוד. דוגמאות: 

1. משפחה בה הסבא גדל כיתום, קורה פעמים רבות שאחד הנכדים או הנינים, מתנהג ומרגיש כאילו הוא היתום ולהוריו לא ברור למה זה כך ומה עושים בקשר לזה. 
2. משפחה בה הסבתא נפטרה בלידה, קורה פעמים רבות שאחת הנכדות חווה בעיות לא מוסברות של פוריות, ואינה יודעת מה לעשות עם הפחד התת מודע שהועבר אליה בירושה
3. הסבא והסבתא עברו תלאות בשואה והנין שלהם, ילד בן שש חווה סיוטי לילה עם תוכן של שואה, מבלי שנחשף לסרטים או אירועים של שואה בחייו הקצרים. זוהי גם כן העברה בין דורית הניתנת לריפוי. 

העקרונות עליהם מבוססת כל מערכת קיימת

שייכות BELONGING

צורך הכרחי ראשוני ובסיסי שלנו הנו להיות שייכים. שייכות להורים, לכיתה, לקבוצת השווים, לקהילה וכו’. 

כשעקרון השייכות מתערער המערכת קורסת. שייכות שבשליטתנו שקורסת מובילה לרוב גם לצמיחה והתחדשות כמו: “אני לא מרגישה שייכת לקבוצת חברות בקאנטרי, ומהיום אני בוחרת להשתייך לקבוצת חברות מחוג הריקוד. 

שייכות שאינה בשליטתנו היא השייכות למשפחה אליה נולדנו. נתון זה אינו יכול להשתנות. לכן, כאשר היסוד הבסיסי של השייכות הלא ניתנת לשינוי קורסת, נוצר חלל בנפשו של אותו אדם. 

דוגמאות לעקרון שייכות שהופר במשפחה: אדם שנידו אותו כי הלך בדרך אחרת ממשפחתו (אדם שחזר בתשובה, אדם שחזר בשאלה, נידוי בגלל נטיות מיניות, נישואין שלא בברכת המשפחה, וכדומה). בנוסף לנידוי ביודעין נמצאים גם אותם מי שנפטרו  או לקו בנפשם או התאבדו שעל מנת לשרוד המשפחה העדיפה “לשכוח מהם” ולא לעלות את זכרם. 

כל אותם שנודו או נשכחו מהמשפחה ביודעין, נשארים בה לעולם בלא יודעין, ועד שלא יעשה תהליך ריפוי שבו הם ישובו להיות חלק מהמשפחה, תמיד יהיה פרט כלשהו בדורות הבאים שישא בייצוג הזה של חוסר השייכות. חשוב להדגיש כי הריפוי בשיטת הקונסטלציה המשפחתית, אינו מחייב כלל את בני המשפחה להיות נוכחים, והריפוי משפיע לטובה גם אם הריפוי נעשה לדור שכבר כולם נפטרו. 

הסדר הנכון – המקום שלי PLACE

צורך הכרחי נוסף שלנו הנו לדעת את מקומנו. המקום שלנו במשפחה שלנו, בכיתה, במקום העבודה ובכל מערכת יחסים אחרת בחיינו. המיקום הנכון נקבע באופן טבעי על פי סדר ההגעה של כל אחד מפרטי המערכת, לתוך המערכת עצמה. לדוגמא: סדר הילדים במשפחה לפי גילאים, סדר העובדים לפי הוותק וכו’. 

כשעקרון המקום הטבעי מתערער המערכת כולה, באשר היא, יוצאת מהסדר וההרמוניה שלה ונוצר כאוס. סדר טבעי שמתערער הנו בעל השלכות משמעותיות על המערכת כולה שחווה אי סדר ומשוועת לחזור להרמוניה. 

דוגמא לסדר שהופר במערכת הוא ילד בכור במשפחה שחי וגדל כמקום ראשון, שאינו יודע כי לפניו היה תינוק שנפטר או ילד שנמסר לאימוץ וכדומה, ולכן מעולם לא הרגיש נוח לעמוד בחזית במקום הראשון, ותמיד רצה להיות נסמך למישהו, כי המקום השני הוא מקומו הטבעי. 

אותו סדר שהופר, גם אם התרחש בדורות הקודמים, משפיע לדורותיו, ועד שלא יעשה תהליך ריפוי שבו כל אחד יודע את מקומו האמיתי והנכון לפי הסדר הטבעי, תמיד יהיה פרט כלשהו בדורות הבאים שישא בייצוג הזה של אותו אחד שלא מרגיש שהוא נמצא במקום שלו, שחש שאין לו מקום בטוח, שלא יודע מה המקום שלו באמת. חשוב להדגיש כי הריפוי בשיטת הקונסטלציה המשפחתית, אינו מחייב כלל את בני המשפחה להיות נוכחים, והריפוי משפיע לטובה גם אם הריפוי נעשה לדור שכבר כולם נפטרו. 

איזון בין נתינה לקבלה BALANCE

צורך הכרחי נוסף שלנו הנו שמירה על האיזון בתוך המערכת. איזון בין נתינה וקבלה: בתוך כל מערכת יש את העקרון הזה, אחרת אין זרימת אנרגיה והמערכת לא יכולה להתקיים באופן תקין, אם בכלל.

ההורים נותנים והילדים מקבלים. המורה מלמד והילדים קולטים את הידע. העובדים עושים מלאכתם והמנהל נותן שכר, המטופל מקבל מהמטפל וכן הלאה. 

דוגמא לסדר שהופר במערכת הוא ילדים הנאלצים להפוך להורים של הוריהם. הסדר ההרמוני לפיו ההורים נותנים והילדים מקבלים הופר והמערכת כולה יצאה מאיזון. חוסר איזון זה יבוא לידי ביטוי בעיקר כשאותו ילד הורי, ינסה לפתח חיים משל עצמו ויגלה שכלל לא חווה ילדות, וכל זהותו היא בלדאוג לאחרים. וזה יקשה עליו מאוד לנהל מערכות יחסים תקינות והרמוניות בחייו, בעיקר בתחום הזוגיות ומערכות היחסים שלו עם ילדיו. 

אותו סדר שהופר, גם אם התרחש בדורות הקודמים, משפיע לדורותיו, ועד שלא יעשה תהליך ריפוי שבו ההורים התלויים שלוקחים מילדיהם, יחזרו לקחת מהוריהם שלהם, תמיד יהיה פרט כלשהו בדורות הבאים שישא בייצוג הזה של הסדר ההיררכי שהופר. חשוב להדגיש כי הריפוי בשיטת הקונסטלציה המשפחתית, אינו מחייב כלל את בני המשפחה להיות נוכחים, והריפוי משפיע לטובה גם אם הריפוי נעשה לדור שכבר כולם נפטרו. 

סיפורים מהקליניקה – קונסטלציה משפחתית

הרגשת חוסר שייכות למשפחה

פעמים רבות אנו מוצאים מישהו במשפחה שמרגיש לא שייך, שמוציא את עצמו מהשבט המשפחתי, שעמוק בפנים מרגיש/ה שהוא או היא מפריע/ה. כל טיפול רגשי שנעשה לא הצליח לטפל מהשורש בבעיה. בקליניקה שלי, כמו בטיפולי קונסטלציה משפחתית ברחבי העולם, נמצא סיפורי רקע דומים משותפים לתופעה. מאחורי כל בן משפחה (בכל גיל שהוא) ישנו סיפור משפחתי לא פתור, על בן משפחה כלשהו בהיסטוריה המשפחתית ש”נודה” מהמשפחה או שנפטר בנסיבות שהיו קשות מדיי עבור המשפחה מלהכיל. ולכן, על מנת לשרוד, המשפחה השכיחה את קיומו של אותו אדם. 

על מנת להשיב את הסדר למערכת המשפחתית, אחד מבני המשפחה לקח על עצמו בנאמנות נסתרת, להיות “נציג” לאותו אדם שנשכח בדורות הקודמים. אותו אדם שהפך לשקוף, ששייכותו למשפחה התבטלה. הטיפול בקונסטלציה המשפחתית עושה לכך תיקון ומשיב את אותו אדם להיות חלק מהמשפחה בהליך פסיכודרמה מרגש. הניסיון מראה כי טיפול שכזה משפר מאוד את הרגשתו של אותו מישהו במשפחה שמרגיש לא שייך (גם אם כלל לא היה נוכח בזמן הטיפול), כך שהוא יכול להסיר מעליו את הנאמנות הנסתרת שלקח על עצמו, ולהתחבר למשפחתו ולשורשיו. 

סוד כמוס לחמור ולסוס

מהו בעצם סוד? אנרגיה קיומית של משהו שאומרים לה אל תתגלי, השארי בחושך, שלא יראו אותך. כך יהיה טוב יותר ! כך נשאר מוגנים. עד כמה שלעיתים נכון לשמור סוד, כך שנשאר כביכול מוגנים, כל אנרגיה שואפת להתאחד עם האור. ולכן, כל סוד יחפש דרכו אל האור – אל הגילוי, גם אם ייקח לו כמה דורות. 

הטיפול בקונסטלציה משפחתית ומערכתית מעיד שוב ושוב כי אם היה סוד משפחתי, וגם אם טרם התגלה, בכל דור קיים לו ייצוג. לעיתים ילד במשפחה שאינו מדבר, מייצג דוד במשפחתו שנולד מחוץ לנישואין או שנמסר לאימוץ, שקיומו ככזה נשמר בסוד.

ריפוי ה”סוד” תוך שמירה על מעטפת ההגנה של המערכת, בתהליך של קונסטלציה משפחתית, יביא את קיומו של אותו עניין הנשמר בסוד להשלים את תנועתו הטבעית ולהתחבר לאור. “השבת אור זה שהיה מוחזק בנפרד בחושך, אל האור, תביא לשחרור תוצאותיו של סוד זה מכל בני המשפחה או האנשים שבמערכת לדורותיה העתידיים

קשיים בזוגיות

קשיים בזוגיות נגרמים בעיקר בגלל קשר שלילי דומיננטי לאחד ההורים. אדם שלא נפרד מהוריו (גם אם פיזית אין לו קשר איתם), יבחר בזוגיות דומה לאותו קשר שלילי שהיה לו עם אחד מהוריו או עם שניהם. כיוון שאינו סגר עם עצמו בדרך בריאה את הקשר השללי עם הוריו, הוא מביא את זה לחייו בהווה, כשבן/בת הזוג מייצגים את האב/האם איתם היה הקושי. 

הטיפול בקונסטלציה משפחתית ומערכתית מעיד שוב ושוב כי ריפוי לאותה מערכת יחסים שלילית עם ההורים במרחב הטיפולי, גם אם לא נעשה טיפול כלשהו עם ההורים פיזית, יביא את המטופל/ת לשחרור החלק החולה מול ההורה, מה שיישא תוצאותיו להבראת מערכת יחסים זוגית בפרט, ומערכות יחסים בכלל המשפחה (או כל מערכת אחרת) לדורותיה העתידיים

דכאון והרס עצמי

דכאון, הרס עצמי והרגשה פנימית של “לא מגיע לי לחיות” על היבטיה השונים, מעידה פעמים רבות על צורך לתקן התרחשות שקרתה סביב הפלות או סביב אדם שנפטר בנסיבות טראגיות (לרוב בגיל צעיר)

“השורד” ברוב המקרים מרגיש – למה אני כן והוא/היא לא? – אנו רואים זאת פעמים רבות עם ניצולי שואה וניצולים בכלל.  וזה מקובל וידוע כנושא לטיפול. 

מה שפחות ידוע הוא שהפלות או מוות של תינוק בלידה, יוצרת את אפקט “השורד” לאח/ות שהיו לפניו או אחריו באותו רחם של אותה האמא. למה אני כן והו/היא לא? 

גם אם זה מי שאחרי שנולד/ה נעשתה הפלה (יזומה/טבעית) או שתינוק נפטר בלידה או במהלך ההיריון. וגם אם זה מי שנולד אחרי אירוע שכזה. 

המרחב הטיפולי בקונסטלציה המשפחתית והמערכתית, מאפשר להתאחד עם אותו עובר/תינוק שנפטר, לתת לו את מקומו במשפחה, ומקום בלבנו באופן קבוע, כך שהדיכאון ותחושות “השורד” יופחתו משמעותית עד כדי שייעלמו. גם הרצון להתאחד בעולם הבא עם אותו אח/אחות פוחתים כיוון שכבר נוצר מפגש, מה שמונע פעמים רבות מאותו “שורד” לפתח מחלה סופנית או להתאבד, על מנת להתאחד עם אותו אח/אחות. 

קהילת בריאות טבעית ותודעה רוחנית של לימור אבירז

ה

צ

ט

ר

פי-

לקהילה