לגדל ילדים מיוחדים

הורים רבים שואלים – למה הולדתו של ילד מיוחד נחשב לאבל?  ובכן ההסבר הוא שאנו מתאבלים לא רק על אדם שנפטר. אבל משמעו התמודדות עם אובדן של כל דבר משמעותי שהיה לנו בחיינו, או כל דבר שציפינו שיגיע לחיינו בווריאציה מסוימת. כשהורים מצפים לילד, באופן מיידי נוצרות ציפיות. יש שאיפה אנושית שהילד ייצג את ההורה בעולם, ילך בדרכו, ויגרום לו נחת בצורה זו או אחרת, על פי האמונות של ההורה. לכן גם ילדים שהוחרים לא לעבוד בעסק המשפחתי לדוגמא, או ילדים שחוזרים בתשובה או יוצאים בשאלה, ילדים להורים שלוקחים דרך אידאולוגית שונה משל הוריהם – כל אלו גם הם אבדן של חלום שבנו ההורים עבור הילד שלהם. 

בשונה מאותם הילדים שגדלים לפי האידאולוגיה של הוריהם, ויכולים לבחור האם ללכת בדרכת או לא, ילדים מיוחדים לרוב נולדים מיוחדים. הם לא יכולים לספוג באופן מלא, אם בכלל, את האידאולוגיות של ההורים, ואין להם ממש בחירה באם ללכת בדרך אבותם או לא. ולכן, שחרור החלומות והציפיות מהילד/ה הם בראשית הדרך. כאשר מופיעים הסממנים הראשונים למיוחדותם. קראי עוד. 

קיימות שתי גישות עיקריות להתממודדותם של הורים לילדים מיוחדים. הגישה ההוליסטית יש בה תפיסה רחבה יותר מה “למה זה קרה לי” וביצוע הטיפולים הקונבנציונליים בלבד. חשוב להבין שבכל הורה מיוחד קיימות בו שתי הגישות, שהאחת יותר דומיננטית מהשניה. לעיתים גישה אחת נעשית דומיננטית יותר מהשניה בתקופה כלשהי. לעיתים יש תנודות בין שתי הגישות בכל יום, ובכל זאת יש גישה אחת דומיננטית יותר באופן קבוע. כל הורה בוחר לו את הגישה העיקרית שלו להתמודדות לפי רצונו והרקע שלו.