050-6497443

לייעוץ ותאום תורים

לגדל ילדים מיוחדים

כאמא לילדים מיוחדים למדתי, בין היתר, שיש כמה דברים בעולם שעד שלא עוברים אותם, לא ניתן להסביר אותם. לגדל ילד/ה מיוחדים עם נכות פיזית, אוטיזם. תסמונת דאון וכדומה, הוא אחד מהם. 

כשנולד ילדי מיוחד נולדים גם אמא ואבא מיוחדים, שעבורם ההורות זורמת לכיוון שונה, נעלה יותר !! הורות רגילה, למרות כל הנתינה שבה, היא די אנוכית : “אני גידלתי אותך ולכן אתה צריך להיות…. ואם לא אז…  “

הורים לילדים מיוחדים מראש צריכים לוותר על החלק האנוכי הזה שבהורות ולקבל את העובדה שהילד/ה שלהם לא יגשים את חלומותיהם לגביו.  למרות שהגידול שלו קשה כמו גידול של כמה ילדים יחד. ההקרבה הזו, של החלק האנכי של ההורות, רק היא יכולה לפתח את ההורים שנבחרו לגדל ילדים מיוחדים, לענווה נשגבת המביאה איתה שכר רוחני רב, למרות הקושי המלווה אליה. אם נבחרת מבורא עולם לגדל ילד מיוחד, דעי שאת מבין המעטים המוכנים להקריב את האגו שלהם למען אהבת חינם טהורה – את יכולה !!

המהות של ההורות המיוחדת

נימה אישית:

כאמא לשני ילדים על הרצף האוטיסטי וילד נוסף עם הפרעת קשב וריכוז, המתמודדת עם המציאות המשלושת והמורכבת הזו כבר 23 שנים, היה לי חשוב ביותר לחלוק מניסיוני הקליני והאישי הרב משתי נקודות מבט עיקריות:  הראשונה היא נקודת המבט של הטיפול בילדים עצמם: סוגי הטיפול השונים שעבדו עבורנו ועבור רבים אחרים בעולם, מה לצפות מהטיפולים, איך לבחור אותם וכדומה. ונקודת המבט השנייה היא נקודת מבט שלנו ההורים: נקודות ציון חשובות המשותפות לכל ההורים המתמודדים עם גידול ילדים מיוחדים, בין אם מול משרד החינוך, הביטוח הלאומי, ההתמודדות הרגשית, השפעות על הזוגיות והקריירה, אוסף מסקנות של אנשי טיפול ומדריכי הורים רבים לאורך הדרך ועוד   

שורש השוני בין הגישות השונות להתמודדות עם גידול ילדים מיוחדים

הורים רבים שואלים – למה הולדתו של ילד מיוחד נחשב לאבל?  ובכן ההסבר הוא שאנו מתאבלים לא רק על אדם שנפטר. אבל משמעו התמודדות עם אובדן של כל דבר משמעותי שהיה לנו בחיינו, או כל דבר שציפינו שיגיע לחיינו בווריאציה מסוימת. כשהורים מצפים לילד, באופן מיידי נוצרות ציפיות. יש שאיפה אנושית שהילד ייצג את ההורה בעולם, ילך בדרכו, ויגרום לו נחת בצורה זו או אחרת, על פי האמונות של ההורה. לכן גם ילדים שהוחרים לא לעבוד בעסק המשפחתי לדוגמא, או ילדים שחוזרים בתשובה או יוצאים בשאלה, ילדים להורים שלוקחים דרך אידאולוגית שונה משל הוריהם – כל אלו גם הם אבדן של חלום שבנו ההורים עבור הילד שלהם. 

בשונה מאותם הילדים שגדלים לפי האידאולוגיה של הוריהם, ויכולים לבחור האם ללכת בדרכת או לא, ילדים מיוחדים לרוב נולדים מיוחדים. הם לא יכולים לספוג באופן מלא, אם בכלל, את האידאולוגיות של ההורים, ואין להם ממש בחירה באם ללכת בדרך אבותם או לא. ולכן, שחרור החלומות והציפיות מהילד/ה הם בראשית הדרך. כאשר מופיעים הסממנים הראשונים למיוחדותם. קראי עוד. 

קיימות שתי גישות עיקריות להתממודדותם של הורים לילדים מיוחדים. הגישה ההוליסטית יש בה תפיסה רחבה יותר מה “למה זה קרה לי” וביצוע הטיפולים הקונבנציונליים בלבד. חשוב להבין שבכל הורה מיוחד קיימות בו שתי הגישות, שהאחת יותר דומיננטית מהשניה. לעיתים גישה אחת נעשית דומיננטית יותר מהשניה בתקופה כלשהי. לעיתים יש תנודות בין שתי הגישות בכל יום, ובכל זאת יש גישה אחת דומיננטית יותר באופן קבוע. כל הורה בוחר לו את הגישה העיקרית שלו להתמודדות לפי רצונו והרקע שלו. 

הגישה ההוליסטית לגידול ילדים מיוחדים

גישה זו טומנת בחובה תפיסת עולם רחבה על החיים לפיה הכל קורה מסיבה מוגדרת, גם היא אינה נראית לעין. לפי תפיסה זו גידול של ילד מיוחד לא "נפלה" עלינו, אלא נבחרנו מראש לתפקיד זה. התפיסה הזו גם רואה את הילד המיוחד כנשמה גבוהה ומיוחדת עם תפקיד נעלה בעולם הזה, וזה בשונה מהגישה המוגבלת לפיה הילדים המיוחדים כנחותים ופחות טובים מאחרים ה"נורמאליים". הורים מיוחדים החיים לפי הגישה ההוליסטית נוטים להרחיב עבוד ילדיהם המיוחדים את מגוון הטיפולים והתראפיות ויתנו להם שלא רק מהעולם הקונבנציונלי, אלא יתנו להם גם מהרפואה המשלימה ועולם התראפיות ההוליסטיות.

הגישה המוגבלת לגידול ילדים מיוחדים

גישה זו לגידול ילדים מיוחדים היא הגישה הראשונית שיש לכל הורה מיוחד. גישה זו נמהלת במינונים משתנים גם להורים מיוחדים שהגישה ההוליסטית היא העיקרית בחייהם. מטבע היותה בגישה הבסיסית היא כוללת את רגשות הכעס, התסכול ואת הדאגות הרבות לגבי עתידם של הילדים המיוחדים. הורים שחיים את הורותם המיוחדת לפי גישה זו, שהיא הגישה הבסיסית שאינה מתרחבת, חיים רגע רגע את התסכול והדאגה ויטפלו באופן קונבנציונלי בלבד. לרוב הורים שהגישה העיקרית שלהם היא הגישה המוגבלת, לרוב לא ימהרו לאבחן את ילדם, תוך שימוש בהכחשה ודחיינות מהתקווה ש"הכל בסדר".

הפרעת קשב וריכוז היא עניין נוירולוגי מולד. למעשה זוהי תכונה מוטבעת עתיקה בדנ"א האנושי שעל מנת לשרוד היה הצורך להיות כל הזמן עם חושים דרוכים, כדי להרגיש שהנמר הטורף מתקרב, עוד מימי היותנו יושבי מערות. כאשר תכונה זו פוגשת במציאות המוכתבת של מסגרות כמו בית ספר, משרד וכדומה.

ניסיוני האישי עם ילדיי בעניין הקשב והריכוז החל בשנת 1999 , לפני שהיו אבחונים ודרכי הסתגלות משופרות של מערכות החינוך. נסיוני הקליני עם מטופלים עם ADHD, בגילאים שונים, צייד אותיבידע נרחב של התמודדות רב מערכתית כוללת. אני מזמינה אותך לשיחת יעוץ, לבדוק היכן זה פוגש אותך בחייך, ומה באמת ניתן לעשות לטובת העניין. לדוגמא: איזה אבחון כדאי לעשות? איך יודעים אם הסימפטומים הקיימים נובעים מבעיה רגשית או שהם אכן הפרעה נוירולוגית של קשב וריכוז? מתי לפנות לפסיכיאטר ומתי לפנות לנוירולוג? אם צריך טיפול תרופתי אז מה הכי כדאי? איך להשיג אותו בסבסוד של קופ"ח? מהן הזכויות בבית הספר היסודי, התיכון, והאוניברסיטה? כיצד לדרוש נכון זכויות אלו? אלו טיפולים יעילים? ועוד.

אוטיזם, כמו כל תופעה רפואית בא לידי ביטוי במגוון והרכב שונה של התבטאויות על הקשת. למרות השוני בדרך בא האוטיזם לידי ביטוי, ישנם חמישה ביטויים מחוייבי מציאות, על מנת שיהיה אפשר לאבחן אויזם באופן רשמי. עד כה המדע לא הצליח להבין מהם הגורמים לאוטיזם, אך כן יודעים שזה נקבע נוירולוגית כבר בזמן ההפרייה.

ניסיוני האישי עם ילדיי בעניין האוטיזם החל עם האבחנה של ביתי בגיל שנה וחצי בשנת 2016. מאז הקדשתי את חיי כהומיאופתית וכאמא ללמוד על האוטיזם בטיפולים הרגילים הידועים והטיפולים ההוליסטים בארץ ובעולם. כמו כן למדתי על הזכויות המגיעות לילדים בגיל הרך בארץ, בארה"ב ובאירופה. וכמובן למדתי ממיטב ההומיאופתים בעולם כל מה שעובד עבור אוטיזם. בזכות ההומיאופתיה הבת שלי החלה לישון, הסתיימו נפנופי הידיים, תוך כדי פעלתי בכל החזיתות לספק לה ולנו את מלוא הזכויות דרך הרווחה, קופ"ח, משרד החינוך, ארנונה, מיסים ועוד. אשמח ביותר לשמוע על האוטיזם בחייך, להדריך ולכוון מניסיוני האישי והקליני שצברתי עם השנים תוך טיפול באוטיזם

ספר הדרכה להורדה – (בקרוב)

לגדל ילד/ה עם הפרעת קשב וריכוז 

  1. האם כדאי לאבחן?
  2. איזה אבחון תקף לביה”ס? ולכמה זמן?
  3. הפרעת קשב רגשית לעומת נוירולוגית
  4. הטיפול התרופתי הקונבנציונלי – ריטאלין
  5. טיפולים אלטרנטיביים – הומיאופתיה ועוד
  6. מה לדרוש מביה”ס היסודי
  7. מה לדרוש מביה”ס בחטיבה ו/או תיכון
  8. ועדת אבחון וזכאות – להגיע מוכנים
  9. ההתמודדות בבית מול האחים הנוספים
  10. התמודדותם עם חברי הכיתה וחברים בכלל
  11. בעיות נלוות  – הרטבת לילה, ויסות חושי 

ספר הדרכה להורדה – (בקרוב)

לגדל ילד/ה עם אוטיזם תפקוד גבוה 

  1. האם כדאי לאבחן ובאיזה גיל?
  2. אבחון לתפקוד גבוה, לא כל מאבחן יכול
  3. מימוש זכויות מול מגוון המוסדות השונים
  4. הטיפול התרופתי מה נותנים לרוב?
  5. טיפולים אלטרנטיביים – הומיאופתיה ועוד
  6. מסגרות בגיל ביה”ס היסודי
  7. מסגרות בגיל בחטיבה ו/או תיכון
  8. ועדת אבחון וזכאות – להגיע מוכנים
  9. ההתמודדות בבית מול האחים הנוספים
  10. התמודדותם עם חברי הכיתה וחברים בכלל
  11. בעיות נלוות נפוצות

ספר הדרכה להורדה – (בקרוב)

לגדל ילד/ה עם אוטיזם תפקוד בינוני ו/או נמוך 

  1. האם כדאי לאבחן ובאיזה גיל?
  2. שיטות וגישות תקשורתיות מכל העולם
  3. מימוש זכויות מול מגוון המוסדות השונים
  4. הטיפול התרופתי מה נותנים לרוב?
  5. טיפולים אלטרנטיביים – הומיאופתיה ועוד
  6. מסגרות בגיל ביה”ס היסודי
  7. מסגרות בגיל בחטיבה ו/או תיכון
  8. ועדת אבחון וזכאות – להגיע מוכנים
  9. ההתמודדות בבית מול האחים הנוספים
  10. התמודדותם עם חברי הכיתה וחברים בכלל
  11. בעיות נלוות נפוצות

השאר תגובה

לגלות עוד מהאתר זמן לריפוי - לימור אבירז המרכז לטיפול בבעיות נלוות לאוטיזם

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא

Scroll to Top
×

Hello!

Click one of our contacts below to chat on WhatsApp

× פניה מהירה